לפני כמה שנים קבלתי במתנה את חיי

היה רגע אחד בו נעצרתי והלמה בי ההבנה שכל אני חיי בקוצר נשימה - בכדי להספיק, אבל רק דבר אחד איני מספיק אף פעם - והוא להיות ברגע הזה.

מה כל כך מיהרתי להספיק? לאן רצתי כל חיי - אם אף פעם לא אפשרתי לעצמי באמת להספיק? עצוב לא?

ההבנה הזו טלטלה אותי בעוצמה שעצרתי הכול.

עברתי לכורסת המדיטציה שלי, עצמתי עיניים, ושחזרתי את חיי, את האירועים המשמעותיים בהם (את הגאוות והבושות, השמחות והעצבונות) ופשוט נתתי מקום לכל מה שעולה בי.

פתחתי את זרועותיי לקראתי, נשמתי ונתתי לעצמי מקום.

בעקבות זאת פיתחתי לעצמי טקסים עמם בכל בוקר אני פותח את יומי (נשימה - מדיטציה - הכרת תודה - פעילות גופנית - דברים דחופים - דברים חשובים).

ובזכותם אני מתחיל בכל בוקר את חיי עם מלא מתנות ש-גם עורכות יבוא אישי - לנוספות שמתמגנטות במהלך היום.

אולי משהו מדבר אליכם.

* * *

רוצה להזמין אתכם להיות אורחים שלי להרצאה חינמית (בזום) 'מאי אפשר ל-אי האפשרויות'.

הוזמנתי להרצות בגני התערוכה ל-300 אנשים, ואני עורך תרגול חינמי של ההרצאה.

היא בגובה העיניים והלב, חווייתית ומעשית מאוד.

היא מתקיימת (בזום) ביום ג' 12/3/2024 מ-19.00 עד 20.00.

פה נרשמים »

אני מאחל לכם - לכולנו ימים מיטיבים מאוד
ו - בבקשה תספיקו את הרגע הזה בחייכם.