האם אתם טורפים את החיים?
אני מעדיף שבצלחת יהיה לי תמיד רק מזון מסוג אחד (נניח סלט). כשאני מסיים אותו - המנה הבאה (נניח תבשיל), וכך הלאה.
שנים רבות לא הייתי מודע לכך, עד ששאלו אותי "מדוע אתה מפריד בין המאכלים השונים".
ואז שמתי לב שאני מעדיף ליהנות מהטעם של כל מאכל בנפרד, לא ממהר למנה הבאה, ולא אוהב שהטעמים מתערבבים לי.
בהמשך הבחנתי שהאופן בו אני אוכל, מאוד דומה לאופן בו אני חי את חיי.
גם על "הצלחת של חיי", אני מעדיף לא לערבב (זמן למשפחה וזוגיות, עבודה בנפרד, הליכת בוקר ללא סלולרי, מיילים רק מהמחשב כשאני יושב בנחת מולו...).
אני אוהב את החוויות שלי בביסים. לחוות, לעבד לעכל.
ככה למדתי שהכי טוב לי - כשהדברים "יורדים לי בנחת בגרון".
האם גם אתם שמתם ♥ כיצד אתם אוהבים את הצלחת שלכם בארוחה?
והאם גם אצלכם זה דומה - לאופן בו אתם מעדיפים לחיות את החיים?
אם אינכם בטוחים בתשובה, תוכלו לערוך ניסוי קטן בארוחת הצהרים, ובסדר היום שלכם.
תתבוננו איזה הרכב, מינון ושילוב הכי נכונים עבורכם, ומתי אתם יותר אוהבים את עצמכם.
מעניין מה יהיו הגילויים שלכם.
החיים הם עכשיו - חיו את חייכם :).
לחיים נהדרים,
בני