הפוסט ה-150

לפני 150 פוסטים השתחררתי מצה"ל, אחרי שנים של ייעוץ ארגוני בו.

עזבתי מסגרת עוטפת וברורה, בה הייתי במיטבי, ופסעתי אל הלא-נודע.

הייתי מלא מאוויים ותקוות, וגם עתיר חששות. פחדתי ללכת לאיבוד, לפשל ולהיכשל.

אז יצרתי עבורי הליכון.

בכל פעם ארזתי (ושלחתי אליכם) מחשבות, התנסויות ומילים שסייעו לי להעז ולהתקדם.

להרים רגל מהרצפה, להושיטה קדימה ולהתייצב במקומי החדש.

באמצעות התגובות שקיבלתי, עדכנתי בהתמדה את זהותי המקצועית ואת המשך הניווט שלי.

ובעצם, גם היום הכתיבה מהווה עבורי גשר ביני לבין רעיונותיי, וביני לבין הסובבים אותי.

אני מודה לכם על שאתם קוראים אותי, מגיבים, מאירים ומעירים, ובכך עוזרים לי להיות הרבה יותר בני מרגליות.

מאחל חוויות של חירות, וחג שמח מאוד.
בני