מי כותב עבורך? (או - איזו שנה הולכת להיות לנו?)

לאחרונה מישהי שאלה אותי "מי כותב עבורך את הטקסים שאתה שולח?"

הבטתי בה.

ראיתי כי היא באמת מתכוונת לשאלתה ומשוכנעת כי איני כותב בעצמי, אלא - שמישהו אחר כותב עבורי.

ברגע הראשון נעלבתי.

חשבתי לעצמי - "האם לא ברור לה שאני הוא הכותב?" (מה גם שאני כותב במכוונות רבה ושוקד על כל אות ותו).

הרהרתי "האם ישנו פער כזה גדול בין כתיבתי לבין הרושם הבינאישי שאני משאיר?"

(נראה שהתשובה היא: " כן !!! ")

כמעט ברח לי:

"כותב לי אותם - מי שגם כתב עבורי את הספר "לאמן את הפרפר". זהו לגמרי אותו בנאדם".

אבל אז חייכתי אליה.

רק חייכתי.

היא חשבה לרגע ושאלה אותי "מה, אתה כותב אותם לבד?"

אני מודה שממש איני חושב שהטקסטים שלי הם יצירה ספרותית גדולה, או שהם מהווים דברי הגות נדירים.

עם זאת אני מאוד נהנה ממלאכת הכתיבה, גאה על הדרך המאתגרת שערכתי - עד שכיום מתאפשר לי לכתוב באופן (יחסית) שוטף. על הבהירות שהכתיבה יוצרת בי, ועל הדיאלוג עם אלו שמגיבים לדברי.

בעיקר אני חש כי הכתיבה מהווה עבורי מנוף אדיר להביא עוד איברים, מאוויים ויכולות שבי - לביטוי בכלל מרחבי החיים.

כי בזכות מנוף זה אני מעז ללכת הרבה יותר רחוק (וקרוב לעצמי) במגוון מצבי חיים - שבעבר היו ממש מחוץ לטווח שלי.

ממליץ לכם בחום לעוף על עצמכם ועל משאלותיכם בענק !

תנו לעצמכם הרבה יותר מקום בחייכם ואל תעצרו אחרי כל נפילה וגחמה.

ומי יודע - אולי (בדומה לחברתנו מראשית הטקסט) - אף אתם, תתקשו להאמין כי מדובר באותו אדם שהכרתם בעברכם.

מאחל לכולנו שנה טובה מאוד ויצירות מגדילות ומשמחות מאוד.

שנה נהדרת,
בני

בואו לאימון »

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: