להירדם זה קל או קשה?

נגמר ליל הסדר, עוד מעט השעה 0300.

אני מתמזג בנחת עם עיתוני החג האהובים עלי ובתי שיר קוראת לי ומתלוננת כי אינה מצליחה להירדם.

אני מתיישב לידה ומבקש כי תספר לי מה קורה.

היא משיבה לי כי היא מאוד עייפה ולמרות זאת - כל ניסיונות ההירדמות שלה לא עובדים.

אני מציע לה כי לא תנסה להירדם - אלא רק תנוח בכיף ובעוד רבע שעה נראה איך זה עובד.

לשמחתה ולשמחתי תוך שלוש דקות היא כבר ישנה שנת ישרים.

איך זה קורה?

האם אני קוסם?

כנראה שלא.

אז מה קרה כאן?

ראשית, אני מניח כי היכולת לשתף מישהו בקושי ובתסכול של אי ההצלחה להירדם - מסייעת ואולי אף מרגיעה.

שנית אני מאמין שהצעתי כי עוד רבע שעה נראה מה קורה - נטעה בה בטחון כי היא אינה לבד במערכה, וכי אני עומד לרשותה ולצידה.

אבל נראה לי כי הסיפור המשמעותי מצוי במקום אחר:

אנשים מתנהגים לפי מה שמודדים אותם.

אם אני לא מצליח להירדם, ואני מודד את עצמי לפי מידת (אי) הצלחתי לממש זאת; ברור שיש בכך - מקדם לחץ מטריד ומונע הרדמות.

אבל אם תשומת הלב מופנית למנוחה בכיף ובנינוחות - זה מחולל שינוי.

המתח בשרירים רפה. אני מתמזג אחרת בתוך הכרית, הנשימה הופכת נינוחה יותר ויש בכך משהו שווה לכל נפש.

הדבר אינו כרוך במאמצי השתדלות; ואולי אף הוא מתאים יותר למשאלה הפנימית של מי שחשה מאוד עייפה.

אני מזמין אתכם לבדוק מה אתם מודדים בחייכם, ובעיקר - עד כמה המדידה שלכם תומכת בכם ומסייעת לכם להתקרב אל מה ומי שאתם חפצים להיות.

ליל מנוחה ובוקר מצוין,
בני

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: