![]() |
![]() |
![]() |
||||||||||
![]() |
||||||||||||
![]() ![]() |
![]() |
|||||||||||
![]() |
||||||||||||
![]() |
||||||||||||
![]() |
||||||||||||
|
||||||||||||
![]() טעמים של אימון - מפת ההתקדמות של רוניתרונית אישה ומתאמנת חריפה, (לעיתים גם קצרת רוח) ובוראת מציאות מרשימה מאוד - כותבת ספר אותו היא חפצה להפוך לרב מכר. בפתיחת המפגש, אחרי דקותיים של עדכון בהתקדמויות שערכה, רונית מכריזה בקול גדול: "וכאן אני תקועה". "איפה את תקועה?" - אני שואל בסקרנות. "עשיתי כל מה שאפשר ושום דבר לא עובד". עתה דבריה מובנים לי יותר. רונית מתבוננת בי בהטיית ראש ובמבט כמי שעושה מאמץ - לאבחן ממה אני סובל. אני משתדל להסביר את דברי: אך מה קורה אם זו היא הדרך היחידה שאני מכיר - ולצערי דרך זו חסומה לרגל שיפוצים עד להודעה חדשה? (אני ממשיך בדברי) אני בבעיה. זה קצת מזכיר לי את דברייך - נסעת על גבי מפת ההתקדמות הטבעית עבורך - ערכת מה שחשבת כי יקדם אותך באופן נחוש מאוד, וכלום לא יצא מכך. זה יוצר תסכול גדול ואפילו חוסר אונים". רונית מהנהנת בראשה (לאמור "יופי שתפסת במה מדובר") וממתינה למוצא פי. "תגידי", אני שואל אותה, "מה היית מציעה לי לעשות כשאני עומד שם תקוע באמצע כביש 1 ומבין שלא אחלץ מהמקום בקרוב?" רונית משיבה לי כלאחר יד "סע בדרך חלופית". "למשל?" - אני שואל. "431, כביש 6". "יופי !" אני חוגג על תרומתה. "ונניח שאני כותב ספר אותו אני משתוקק להפוך לרב מכר. וסיימתי כבר שלושה פרקים נהדרים, ושלחתי אותם ל-8 הוצאות לאור, ולא שמעתי מהן ולו ציוץ קל שבקלים. מה אז היית מציעה לי לעשות?" עתה אורו פני רונית. "קלטתי" היא אומרת לי. "נפתרה הבעיה". אני לא מוותר בקלות. "על מה את מדברת, שום דבר לא נפתר, אני עדיין עם אפס תשובות". רונית מחייכת אלי כמי שסיימה את האבחון שהיא ערכה לי; וכעת גם יש בידה שֵם לדבר הזה שעלה באבחון (מעניין אם היא עומדת לתת לי גם מרשם עבורו). היא משיבה לי: "שלחת ל-8 הוצאות לאור - מדוע שלא תשלח לעוד 8?" אני מתפעל משטף הרעיונות הנפלאים של רונית, מחייך אליה, ומציין כי זה מאוד עוזר לי, ואני מניח כי עתה אחוש פחות תקוע לי באמצע כביש 1 של הוצאת הספר לאור. ואז אני שואל את רונית מה בכוונתה לעשות. רונית מחייכת אלי ומשיבה לי - שכמובן בכוונתה לבצע את כל שהמליצה לי. אני שמח לדבריה ושואל אותה - "וכיצד זה ישפיע על חוויותייך בכביש 1 ?" היא משיבה לי בסגנונה הייחודי, ובאורך הרוח המאפיין אותה: "זה ממש לא מעניין מכיוון שכפי ששמת לב - אני הרי כבר מזמן לא שם !"... אני נפרד מרונית בתחושה שאכן היא מצוידת במפת מציאות חדשה, וכי דרכים חדשות נסללות עבורה. כמה מילים על "מפות התקדמות".זהו מונח אותו טבעתי אחרי אלפי תהליכי אימון וייעוץ - בהם גיליתי כי לרוב אנו נוסעים בנתיבי חיינו "על אוטומט". מצאתי כי על פי רוב - חוויה של תקיעות קשורה לכך שמפת ההתקדמות האוטומטית שלנו אינה מובילה אותנו למחוזות חפצנו, ואין ברשותנו כל מפה אחרת. פעמים רבות שינוי החוויה, ופריצת הדרך - מתחוללות מעצם גילוי זה, ומהעשרת מפות ההתקדמות הזמינות עבורנו. אני מאחל לכם שמחה רבה ויצירת מפות התקדמות נהדרות. ימים של אור, בקרו בדף ההרצאה שלי הופכים תשוקה להצלחה » הצטרפו לרשימת התפוצה:הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים. הגיבו באמצעות פייסבוק:
הצטרפו לרשימת התפוצה שלי![]() |
||||||||||||
![]() |
![]() |
![]() |
||||||||||
|
||||||||||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |