טעמים של אימון - גילויים רבותי - גילויים
אני אדם של בוקר.
השעות הטובות ביותר שלי הן לפני שהרחוב מתעורר.
בימים שמתאפשר לי אני פוצח בהליכה של שעה שמסדרת לי את הראש והנשמה להמשך היום.
במשך שנים הייתי הולך הליכה מהירה ומאומצת - אהבתי את האדרנלין ואת הקצב המהיר;
והאנדורפינים המשתחררים היוו תגמול נפלא לדופק הגבוה ולהזעה המתמשכת.
הייתי מברך את ההולכים במסלול באמירת בוקר טוב קצרה והם היו משיבים לי בתנודת ראש או בתשובה דומה.
בשנתיים האחרונות הקרסול הימני שלי כואב.
בזמן ההליכה אני חובש אותו במאחז מיוחד שמגן עליו אבל גם מגביל את התנועה והקצב שלי.
ההליכה שלי פחות מהירה, אני פחות מזיע וגם הדופק לא ממש ממריא לשחקים.
בהתחלה זה מאוד הפריע לי.
ספרתי לעצמי שבקרוב אשמין, שאני מזדקן ושזוהי התחלת הסוף.
לרוב גם הייתי יוצא להליכה עם שיר קטן יותר בלב.
אף פעם לא הייתי מודע מה אצלי הקצב - עושה לקשב.
תמיד ידעתי מהו המראה של הצועדים במסלול, באיזה אופן הם מניפים ידיים ומהי מהירות התקדמותם.
עתה גיליתי שהזקנה שבעבר הנידה את הראש באיטיות לשלום היא הניה. צעירה שוקקת חיים בת 84.
בתור נערה חברה אל הפרטיזנים ביערות, נהגה לישון בבקתות שומרי היער ולהצטרף לפעולות המבצעיות.
מדי בוקר נהגה ללכת עם בעלה ז"ל לחוף בת ים - להתעמל ולגמוא קילומטרים על החול הטרי.
ביתה נפטרה מסרטן לפני 11 שנים והיא עברה למודיעין בעקבות חתנה ונכדיה.
גיליתי שהגבר הגבוה בעל הפסיעות הארוכות הוא בועז - מנהל כספים בקיבוץ דתי שעבר הפרטה מלאה.
לא פשוט להיות מנהל כספים בקיבוץ בו כל החברים מתויגים, מערכות היחסים מקובעות ויש תחושה קשה של העדר מרחב.
מצאתי כי הגבר חמור הסבר הוא גבי ששונא את ההליכה.
מעולם לא הלך בעבר. הוא עבר שני ניתוחי לב ובמצוות רופאיו - מתגבר על הנאחס וגומא חמישה קילומטרים מאוסים מדי בוקר.
הרווחתי בתור חבר את המהנדס ליאוניד.
הוא מתכנן סימולאטור להקטנת פגיעות הולכי רגל. כבר סיים את מיפוי הפרופילים בהן נהגים בישראל לוחצים על הדוושה במהלך סיבוב והוא מרגיש התקדמות גדולה.
כיף לי לפגוש אותו ואת סיפוריו מדי בוקר.
אני עדיין אוהב את העלייה המאתגרת שלי ונותן בה את כל הנשמה,
אבל גם מודע לכך שבזכות הכאב המעכב ברגל - גיליתי עולם אנושי מופלא ומרגש מאוד.
אני מאחל לנו ימים נהדרים, שנדע לחגוג על הטוב ועל הפחות טוב בחיינו וליהנות מכל השפע שקיים וממתין במיוחד עבורנו.
ימים של שמחה גדולה,
בני.