האם ניתן למלא כוס מים מלאה?

לפני שנים הייתי בכנס רב משתתפים שעסק בלמידה.

את הכנס פתח מרצה שעל שולחנו היה מונח קנקן גדול ומלא במים עד קצהו, ולידו כוס ריקה.

הקנקן והכוס היו מונחים על מפה יפה.

המרצה הרים את הקנקן, המתין שכל המבטים יופנו אליו, והתחיל למלא את הכוס.

הוא המשיך למלא אותה בהתמדה עוד ועוד.

כשהכוס כבר הייתה מלאה, ועיני כולם נעוצות בהתרחשות, התחילו המים להישפך מסביב והמרצה המשיך לו במלאכת המזיגה.

רחש עבר בקהל ("מדוע הוא עושה זאת?", "האם הוא "בסדר"?",  "ככה לא מתנהגים"). 

בשלב מסוים, כשהמפה כבר הייתה מוצפת במים, החלו המים לטפטף ממנה אל השטיח המטופח של בית המלון והמבוכה בקהל גדלה עוד יותר.

בסיום המזיגה הפך המרצה את הקנקן, נתן מכה על אחוריו - בכדי שגם הטיפה האחרונה תיפול, והניח את הקנקן בשביעות רצון גדולה.

עתה הוא פנה לקהל הנדהם, אמר בוקר טוב וגם "ברוכים הבאים לכנס הלמידה", ושאל את הנוכחים, האם אם יש להם רעיון כלשהו - מדוע הוא עשה את שעשה?

משלא קיבל תשובה מספקת השיב לקהל המרותק:

"אני הוכחתי כעת שאי אפשר למלא כוס מים מלאה. זהו כנס שעוסק בלמידה. מי מבניכם שמשוכנע כי הוא כבר יודע הכל, בהחלט יכול לוותר על הכנס. חבל שנגזול מזמנו, ועדיף שאולי יתפנה לדברים אחרים"...

והסיפור המרתק הזה פוגש אותי בהרבה מצבי חיים, באימון, בזוגיות, בניהול מו"מ, בנהיגה על הכביש ואפילו כשאני עושה רוורס בחניה...

אני חושב בליבי עד כמה הסיפור הזה נכון, ועד כמה לעיתים (לא במודע) כוסות המים שלנו מלאות, כשאנחנו עייפים, כשהאגו שלנו גודש אותן, כשלפעמים איננו יודעים מה לשאול, כשאנחנו חוששים שיתגלה שאיננו יודעים...

אני מאחל לכולנו כוסות מים שיהיה בהם מספיק מקום, סקרנות, סבלנות ובעיקר צמא.

לימים מיטיבים מאוד,
בני

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: