כוריאוגרפיה יקרה שלי

במשך שנים רבות לא העזתי לערוך סימון בספרים.
התייחסתי אל ספר כמשהו קדוש שאין לי זכות לפגוע בו.

לקח לי שנים רבות להבין שברגע שאני רוכש את הספר, הוא אמור לשרת אותי ואני אמור ליהנות ממנו ולהפיק ממנו תועלת.

כיום בעמוד הראשון של מרבית ספרי ישנה רשימת הדפים המשמעותיים עבורי.
בתוך כל אחד מהם ישנו סימון של הקטע המועדף עלי.
וכך, כשאני חוזר לספר שקראתי - אני ישר פותח בקטעים האהובים עלי ומוותר על כל השאר.

בדרך זו אני הופך את הספר ל"שלי", נהנה מהדובדבנים שבו וזונח את כל היתר.

אני בשלן גרוע מאוד.
עם זאת יצא למרחוק - שִמעם של הסנדביצ'ים שאני מכין לביתי שיר.
כשחברותיה מגיעות אלינו - אני זוכה להזמנה קבועה.

איך קורה שחסר כל הבנה גסטרונומית כמוני זוכה ל"כזו הצלחה"?
בחוויה הפרטית שלי - אני מורח בתוכם אהבה.
אדם מהצד היה אומר - כי יש לי מתכון ייחודי שגורם להגדלת הנגיסות מ"ביס" ל"ביס".

אני אוהב לצפות ביוצרים: בזמרים, ספורטאים, שחקנים, ורקדנים.
אצל רקדנים למשל, ברגע שצעדי הכוריאוגרפיה נרכשו - כבר כמעט אין בהם צורך.

מה שקובע זה הצבע שהרקדנים מביאים, פרשנותם המקורית, האופן בו הם מנקדים ומרכיבים מחדש את הברות ומשפטי המחול - באופן ייחודי להם.

מרגש אותי לראות כיצד הם לָשים מחדש את חומרי הגלם וכך הופכים אותם לריקודים "שלהם".

החיים הם עכשיו. אני מזמין אתכם לחיות את חייכם הייחודיים. לכו על הכוריאוגרפיות המדליקות אתכם ביותר. עשו זאת עתה.

בני.