שיר עצוב סנטימנטלי

לפני שנים, כשבתי הצעירה שיר הייתה בת שבע - שמעתי אותה מתאמנת עם חברתה לקראת הופעת מקהלת בית הספר.

הן שרו נפלא את השיר: יש אי שם (לחן: יוני רכטר; מילים: יוני רכטר וענת גוב).

מילות השיר »

בביצוע של גידי גוב (מתוך "מסיבת גן עם ירון לונדון")

תוך כדי שירתן, משהו הצטלצל לי מוזר.

התקרבתי אליהן ושיתפתי אותן בעונג הרב של שירתן ובביצוען העֲרב כל כך; והפנייתי את תשומת ליבן לבית שנשמע לי מעט מוזר:

"שיר לך שר
שיר עצוב סנטימנטלי
שיר שלא משאיר אותך לבד
שיר לך שר"

ראיתי כי הן מקשיבות בתשומת לב ואז מתבוננות האחת בשנייה בפליאה, ומתקנות אותי "אבא זה לא המילים".

כשביקשתי שישמיעו לי את המילים "הנכונות" הן שרו "שיר עצוב ס'תמי כבר טלי" ...

החזקתי את הבטן, הראש והלב - למשמע הרעיון המקורי והמפתיע כל כך (וחשבתי בליבי שבאמת זה קצת מוגזם לצפות מילדות בנות שבע לדעת מה זה "סנטימנטלי").

שאלתי אותן מדוע לדעתן המילים הן "שיר עצוב (ת)סתמי כבר טלי" - ויחדיו הן ענו לי את התשובה הניצחת - תוך שהן פורשות את ידיהן לאות הדגשה - "מכיוון שזה הרי שיר עצוב !!!"

אני מאוהב בסיפור זה כיוון שהוא מעלה בי את כל היופי והקסם שיש בנו.

הוא מזכיר לי את יכולתנו לחוש במה מדובר, ולהתאים פתרונות קשובים ויצירתיים מאוד.

מאחל לכולנו שנמשיך לחיות בגדול את האוצרות שבתוכנו ולהתענג עליהם בענק.

ימים שמחים מאוד,
בני

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: