טעמים של אימון - מוסך הזוגיות

אתמול ביקרתי במוסך לרגל צלצולים שבקעו מהרכב שלי.
תוך כדי שאני לוגם קפה של ממתינים - אני שותף לשיחת טלפון שמתנהלת לידי.
"אני לא מבינה איך נתקעתי איתו ואיך לא קלטתי מראש שלא יצא ממנו כלום".

כמובן ששרלוק הולמס מיד התעורר בתוכי (ותבע את מקומו).
פניתי אל הדוברת (שמיד הבחינה כי אוזני זקרו למשמע דבריה) ואחרי שקבלתי רשותה שאלתי אותה במה מדובר.

הצביעה על בחור שנמצא בחוץ עם מכונאי - שניהם רכונים על הרכב.
אמרה לי "עשה לי רושם של גבר אמיתי ועכשיו גיליתי כי הוא סתם".

שאלתי אותה "מה זה סתם?".
בלי להתבלבל ובלי לסנן אמרה לי:
"עצלן, בלי שאיפות, לא יצא ממנו כלום".

אני מתבונן בבחור מבעד לחלון ורואה כי הוא מאוד נמרץ. מתכופף לכיוון המנוע ומסביר למכונאי דבר מה.
הבטן שלי משדרת כי מדובר בבחור מלא מוטיבציה.
אני שואל אותה האם היא מוכנה לגלות כי היא טועה?
"הלוואי !" היא יורה בחזרה.

אני ממתין שהבחור יסיים עם המכונאי ויכנס פנימה.
פונה אליו ואומר לו כי התבוננתי בו - בנמרצות בה התכופף לתוך המנוע, באנרגיה בה הסביר למכונאי; וכי הנחישות שלו מאוד הרשימה אותי ואפילו עברה דרך החלון - עד לכאן.
הוא מחייך בהנאה רבה ואומר לי שהמכונאי לא קלט את הבעיה והוא העמיד אותו על טעותו.
עוד הוא מסביר ואני שומע אותה ממלמלת - "בהסברים על טעויות הוא טוב".
אני מתעלם מדבריה ושואל אותו מה מעשיו.

כעת הוא מתבונן בה ושותק.
אני שואל אותו "מה השתתקת?"
הוא מביט בה ואינו מדבר.
שואל אותו - מה צריך לקרות כדי שישיב לי על דברי?
אומר לי "תמיכה, פרגון, מילה טובה, מעט אמונה".

מעודד מהשינוי שחל ומההתפתחויות המשמחות, אני שואל אותו
" ונניח שאתה מקבל את כל התמיכה, הפרגון, המילים הטובות והאמונה שבעולם - מה אז?"
משיב לי: "מחר אני מקים את העסק שלי".
"איזה עסק?" אני שואל.
משיב "אני מסגר. מחר אני מקים מסגריה מנצחת".
אני: (מתבונן במבטיה הדרוכים) "ולְמה אתה זקוק ממנה בכדי שזה יקרה?"
"שתגיד לי שהיא מאמינה בי ושתתכוון לכך".
אני מתבונן בה ועם היד עושה לכיוונה תנועה של "מה???"
היא חושבת לרגע ואומרת לי: "ואי, אף פעם לא ידעתי שהוא כל כך רוצה את זה".

אני ממשיך להתבונן בה ולהקשיב, והיא מוסיפה. "גם לא ידעתי שכל כך חשוב לו שאני אאמין בו".
אני אומר לה שהיא בחורה אמיתית ואמיצה ושואל אותה מה היא עומדת לעשות אחרי שאעזוב אותם לבד.
היא משיבה לי שכנראה היא הייתה לא בסדר והיא עומדת לפרגן לו בענק.

אני מתבונן בבחור.
הצבע חזר לו לפרצוף.
שואל אותו מה שלומו.
והוא משיב "אני אוהב אותה".
ואני חושב בליבי כי היה שווה ללכת למוסך.

יצאתי עם רכב תקין ובעיקר עם תחושת סיפוק גדולה - שבמספר דקות, מילים ותנועות נוצרה אפשרות לפתח חדש ואולי גם לזוגיות טובה במעט.

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: