עשרים שנות אימון לתוצאות יוצאות דופן כבר מהפגישה הראשונה search icon
facebook logo linkedin icon 050-8939769
   
 
שדים ניזונים מחושך - כשאתה מוציא אותם לאור הם נעלמים


» בחזרה לרשימת המאמרים

טעמים של אימון - לצאת לאור - פשוט או מסובך?


ט. אשה יפה.

הגיעה אלי לאימון מיד לאחר שסיימה לקרא את ספרי.

ספרה לי בהתרגשות רבה כי היא חשה שעליה הספר נכתב; ובנשימה אחת הכריזה כי היא כותבת ספר ומשתוקקת להוציאו לאור, אך מאוד חוששת מכישלון.

חייכתי לעצמי וחשבתי כי דבריה מתמצתים את מהות המין האנושי - את המתח המתמיד בין גודל המשאלות שלנו לבין הפחד הענק מאי הצלחה ומחוויה של כשלון.

שאלתי אותה - עד כמה היא רוצה להוציא את הספר לאור - השיבה לי "הכי בעולם" ונראה היה כי היא מתכוונת לכך.

הזמנתי אותה להתנסות בדמיון מודרך.

בקשתי ממנה לשבת בנוח, להרפות ולשאוף בנועם אוויר.

עמעמתי אורות, האטתי את קצב הדיבור ואמרתי לה: " אם אין לך כל מגבלה - לא של כסף, לא של בריאות, לא של כבוד, לא של סירוב, אין גם כל חשש שתכשלי, וגם אין לך כל מגבלה אחרת - אז איך נראית המציאות המיטבית ביותר עבורך - בנוגע להוצאת הספר לאור?"

הזמנתי אותה לראות תמונה כמה שיותר בהירה, ולכשיתאים לה - לשתף אותי במה שעולה אצלה.

ט. התמקמה בנוחיות בין ידיות הכסא, נשענה לאחור, עצמה את עיניה ושקעה למסע בן שלוש דקות.

כשפקחה אותן נרגשת מאוד היה לי ברור כי היא מצויה בפרק חדש בחייה.

לחייה אדומות, עינייה בורקות ודיבורה בקצב אש - מתאר את המציאות החדשה שראתה בדמיונה:

היא שולחת את שלושת הפרקים הראשונים למספר הוצאות לאור; מגיעה מלאת בטחון לפגישה עם מו"לים אפשריים ומתענגת על רצונם להוציא לאור את סיפרה; נהנית מסקרנותם בנוגע לביוגרפיה שלה ומהאופן בו הם מחמיאים לכתיבתה.

בסוף התיאור היא מביטה בי במבט מהורהר ואומרת כי ברגע זה הייתה נגשת למלאכת ההוצאה לאור אילו רק הייתה יודעת מה לעשות.

אני חושב בליבי: "האם זה סיפור של ידיעה או אולי המחסום הוא אחר."

מציע לה כי לרגע אחד נתחלף בתפקידים, במיקומים ובזהויות שלנו. "אני אהיה ט. ואת תהיי בני - המאמן המנחה אותי כיצד לפעול."

ט. נענית ברצון רב, קמה ממקומה ופוסעת לעבר הכסא שלי. אנחנו מחליפים מקומות בשמחה.

"תראה בני" - אני פונה אליה (נכנס לנעליה של ט.) "אני ט. כמהה להוציא את הספר לאור, כל כולי בהתרגשות ובביטחון שאקבל תשובות נלהבות ורק חסר לי הצעד הראשון - איני יודעת מהיכן להתחיל.

אני משוכנעת כי תוכל לתת לי עצה טובה, או טיפ מהיכן להתחיל וברור לי כי אתה חפץ בהצלחתי."

ט. מתגלגלת מצחוק. נראה לה משעשע להתחלף בתפקידים ופתאום להיות המאמן המנוסה שמסייע לערוך צעד קדימה ולהוציא לאור.

"תראי ט." היא אומרת - כובשת בקושי את צחוקה, "זה די פשוט: תדפיסי את שלושת הפרקים הראשונים, תשימי אותם במעטפה ותשלחי אותם להוצאות הספרים הנראות לך מתאימות."

"נהדר" - אני משיב. "ומתי לדעתך אוכל לעשות זאת?" אני שואל. "היום אחרי הצהרים" - משיבה בצחוק כבוש.

"ואיך תרצה בתור מאמן שאעדכן אותך על כך?" אני מוסיף (בתור ט.) לסיום.

משיבה בחיוך - "תשלחי לי ס.מ.ס כשאת יוצאת מהדואר היום."

אנחנו יוצאים ממשחק התפקידים וחוזרים למקומותינו. ט. מצביעה עלי באצבע, מחייכת ואומרת לי "אתה ממזר". גם אני מחייך ושואל "למה?".

היא לוגמת מכוס המים ומשיבה - "כי גרמת לי למצוא פתרון פשוט ומחייב לבעיה איתה באתי".

באותה נשימה היא מוסיפה "לא יאומן כמה הדברים פשוטים - אם אנחנו מאפשרים להם להיות כאלו."

עברו חודשיים מאז אותו אימון.

ט. המאושרת כבר זכתה לקבל תשובות חיוביות משתי הוצאות לאור ויושבת במרץ רב לכתוב את המשך העלילה.

אני מאחל לכולנו יציאה לאור, הנאה מדברים פשוטים והרבה הרבה שמחה.
להתראות, בני


שתפו את חבריכם:



הצטרפו לרשימת התפוצה:


הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.


הגיבו באמצעות פייסבוק:





» בחזרה לרשימת המאמרים » לראש הדף


בני מרגליות, מחבר הספר "לאמן את הפרפר", מומחה באימון לפריצת דרך ויועץ ארגוני בכיר טלפון: 050-8939769  •   אימייל:
 
כל הזכויות שמורות לבני מרגליות © 2006-2017   •   האתר עוצב ונבנה על ידי Visit LionWays