שדים ניזונים מחושך - כשאתה מוציא אותם לאור הם נעלמים

» בחזרה לרשימת המאמרים

טעמים של אימון - על ריגושים וחוויות

השבוע מתאמנת שלי מררה בבכי. במשך כל האימון נזל לה ועד סופו חיסלנו חבילה גדולה של טישיו.
יצאתי בלב כבד ואמרתי לעצמי - שבתוך הנאחס הזה הייתי 100% איתה.

למחרת היא התקשרה. אמרה לי כי איני יכול לשער כמה היא מודה לי. שאלתי אותה על מה את מודה? השיבה שהיא משוכנעת כי תזכור את האימון הזה כל חייה.

הקשבתי לדבריה. שאלתי אותה "בתור מה תזכרי אותו"? הסבירה: "בתור הזדמנות גדולה לכאוב, לנשום ובעיקר לחוות את המקומות בהם אני מצויה כעת בחיי".

מצאתי עצמי יושב וחושב עליה, על האימון ועל החיים.

חשבתי בליבי מתי מתחוללים שינויים ומתי לא.
לני רביץ שאני אוהב מאוד אומר כי "מסר מהלב מגיע ללב ומסר מהראש מגיע (סליחה) לתחת".

אני חושב כמוהו.

גדלתי בבית שמחנך לרציונאליות ולהגיון.
לצערי הרב איני זוכר אירועים רבים בהם רציונאליות הביאה לפריצת דרך.

אני זוכר היטב מתי חווייה מכוננת, משבר, צרחות של אושר, תסכול, דפיקות לב מואצות, ושאגות "מצאתי, מצאתי" עשו זאת. (ובודאי שגישה רציונאלית - מאוד יכולה לסייע בהוצאת השינויים אל הפועל).

חשבתי לי על העולם המערבי שלנו, על הדיגיטאליות של החיים, על זה שהכול משתנה בקצב של דאבל קליק;
ועלה בי הרהור שאיני מכיר מישהו שחולל שינויים בגלל שהגדיל את ההארד דיסק שלו או שהפך ליותר משכיל.

אבל אני מכיר היטב אנשים שהמציאו את חייהם מחדש כשהתאפשר להם לפגוש את עצמם ואת משאלותיהם מקרוב.

התובנה העיקרית שאני לקחתי מהאימון הזה היא - כי החוויה היא יסוד האימון.

זה נכון שהמתאמנים שלנו חפצים בתוצאות;
אך נראה לי כי באותה נשימה הם כמהים לפגוש את האור שבתוכם, את מעייניי השפע שלהם ואת האמונה שעוד לא אבדה תקוותם.
וכשהם נפגשים עימה - יש יכולת ויש גם תוצאות.

אני מאחל לכולנו הרבה חוויות מכוננות.
ימים של אור,
בני

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי

טלפון: 055-9195633  •   אימייל: