עשרים שנות אימון לתוצאות יוצאות דופן כבר מהפגישה הראשונה search icon
facebook logo linkedin icon 050-8939769
   
 
שדים ניזונים מחושך - כשאתה מוציא אותם לאור הם נעלמים


» בחזרה לרשימת המאמרים

התמודדות בחדר ניתוח


לאחרונה ערכתי ניתוח טראומטי בעין.

למרות שקראתי מראש אודותיו, לא שיערתי מראש מה יקרה לי באופן אישי בניתוח, ומה תהיינה החוויות שלי.

בפועל האירוע שחוויתי היה מפתיע וקיצוני, ועימת אותי עם התמודדות שלא נערכתי אליה.

כששכבתי על מיטת הניתוחים כיוונו לעין שלי זרקור המסנוור בעוצמה בלתי רגילה - כאילו מנסה לפלח אותה לגזרים בכל כוחו, ואני קבלתי הנחייה לפתוח את העין באופן מרבי.

באופן אוטומטי העין שלי נסגרה והתכווצה, ולמרות שלחלוטין הבנתי כי לצורך הניתוח עלי לפתוח אותה באופן מרבי, העין לא שתפה איתי פעולה.

המנתחת והאחות גוערות בי על התנהגותי, הזרקור מפלח לעין את הנשמה, אני מנסה שוב ושוב. בכל פעם שהן (המנתחת והאחות) מנסות לפתוח אותה בכוח ולקבע אותה פתוחה, היא (כלומר אני) עוצמת מחדש בחוזקה, ממאנת לשתף פעולה, עם האיום, הקושי והכאב.

פשוט נורא.

למרות שמראש היה לי ברור שבכדי לנתח את העין, עלי יהיה לפתוח אותה היטב, משום מה לא הבנתי, או לא רציתי להבין - במה הדבר כרוך.

כל אותו הזמן (שאני מניח כי ארך דקה או שתים), המוח שלי גם חיפש פתרון.

לפתע הבנתי מה עלי לעשות.

בשנייה אחת, המרתי את אנרגיית ההימנעות וההתנגדות - לאנרגיה הפוכה של שיתוף פעולה מוחלט.

התעלמתי מהקושי ומהכאבים, ו"התאבדתי" לבצע את הנדרש. נתתי לעין שלי פקודה להיפתח באופן מלא, (ובכוח הכרחתי אותה להמשיך להישאר פתוחה כך - לאורך כל הניתוח) וכוונתי את המבט שלי לאמצע הזרקור הנוראי - כאילו אני מכוון לשרוף אותו במבטי.

מאותו הרגע הכל השתנה. הניתוח יצא לדרך כפי שתוכנן מלכתחילה, ואני התמדתי בכל כוחותיי במשימה.

עתה אני כבר שבועיים אחר הניתוח, העין מחלימה, וראייתי משתפרת מיום ליום.

בדיעבד הבנתי, כי השינוי חל ברגע שאפשרתי לעצמי להתבונן מצד על ההתרחשות ועלי, ולגלות שאני "דופק את העסק" ואיני מאפשר לנתח אותי.

ובעצם זה מה שסייע לי לעשות סוויץ' ולגייס את כוחותיי להפוך את המצב (לקח לי רגע לקלוט, שבמקום להיות עם אנרגיה של התנגדות - עלי לעשות משהו אחר).

עד כאן סיפור הניתוח שלי.

מעניין אם משהו בו נוגע בכם, ואולי אף יכול להיות רלבנטי עבורכם.

אולי גם אתם יכולים לאתר תחום בחייכם - בו אתם מוצאים עצמכם פועלים (ואולי אפילו - לאורך זמן) מתוך חשש, הימנעות והתנגדות.

אם כן, מעניין האם משהו יכול לסייע לכם לקחת נשימה, להתבונן ולעבד מחדש את הסיטואציה; באופן שיאפשר לכם לגייס את האנרגיה שלכם לטובתכם, ובדרך שמיטיבה עמכם.

אשמח מאוד לחוויותיכם.

לימים מיטיבים מאוד,
בני


שתפו את חבריכם:



הצטרפו לרשימת התפוצה:


הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.


הגיבו באמצעות פייסבוק:





» בחזרה לרשימת המאמרים » לראש הדף


בני מרגליות, מחבר הספר "לאמן את הפרפר", מומחה באימון לפריצת דרך ויועץ ארגוני בכיר טלפון: 050-8939769  •   אימייל:
 
כל הזכויות שמורות לבני מרגליות © 2006-2017   •   האתר עוצב ונבנה על ידי Visit LionWays