עשרים שנות אימון לתוצאות יוצאות דופן כבר מהפגישה הראשונה search icon
facebook logo linkedin icon 050-8939769
   
 
שדים ניזונים מחושך - כשאתה מוציא אותם לאור הם נעלמים


» בחזרה לרשימת המאמרים

הנערה שעשתה לי בית ספר


לאחרונה החלפתי את ספק הטלפון הנייד שלי.

בכניסה למרכז התמיכה אני מזהה "אקשן".

כשאני מתקרב אני רואה פועל בנין סיני מאובק ומבוגר, צועק צעקות לא מובנות על הפקידה הצעירה שבדלפק.

היא נראית חסרת אונים.

אני מתקרב. הפקידה מזהה שאני מעוניין לסייע. מצביעה על הטופס שבידה ואומרת "אני לא יודעת מה לעשות איתו. הוא צריך לסדר את הוראת הקבע שלו בבנק. אני לא יכולה לעשות כלום בינתיים".

הסיני מגביר את צעקותיו וגם מנופף בידיו.

אדם נוסף מצטרף וביחד אנחנו מנסים להרגיע את הרוחות.

זה רק עושה את ההיפך.

כל ניסיון לסמן לו שאנחנו רוצים את טובתו, גורם לו להגביר את תוקפנותו.
הוא מגיב כמו חיה פצועה שמותקפת משלושה כיוונים בו זמנית.

זה לא הולך לכיוונים טובים. אין לי שום רעיון כיצד לפרוץ את ה"לופ". אני מתוסכל מאוד.

סיני מבוגר בלב קניון ישראלי, מנסה עד כלות לקבל מענה למבוקשו. בכל פעם שהפקידה לא משתפת עימו זה מתקרב לאלימות.

מה - עושים?!?

ואז נגשת אלי נערה קטנת קומה וצנומה שעד לפני רגע המתינה עם חברתה בצד, ובשקט מציעה "אולי נתרגם לו ב"Google Translate""?

אני מסתכל עליה המום. לא מאמין לרעיון הנפלא והכל כך אמפתי.

קשה לי להבין כיצד בתוך כל הצעקות והמהומה, היא הצליחה לזהות מה כל כך חסר, ולהביא פתרון כה פשוט.

אני משיב לה - "אחלה רעיון. ננסה".

שואלת אותי "מה לכתוב"?
אני מציע: "אנחנו רוצים לעזור לך. האם אתה רוצה לדעת מה כתוב על הטופס בעברית?"

תוך כדי, אנחנו מגלים כי בכדי לתרגם, עלינו לבחור ב "Google Translate" בין סינית "מסורתית" ל"פשוטה". אנחנו מהמרים על ה"פשוטה".

היא מראה לו את הסלולרי שעליו אוסף סימנים וציורים שהתקבלו בתרגום.

עיני כולם נעוצות בדממה במתרחש בניסיון להבין מה קורה לו.

הוא מביט בכתוב ולא גורע ממנו עין. קשה לנחש מה מתרחש בתוכו בשניות דרוכות אלו.

אני מבחין ששרירי הלסת שלי קפוצים בדריכות - לאופן התגובה שלו.

חושב בליבי - "אולי הוא לא מבין את הכתוב?", "אולי זו לא הסינית שהוא דובר?", "אולי התרגום משבש את המשמעות?"

הוא מביט לסירוגין על הטקסט ועל הנערה. ואז הוא מהנהן עם הראש שהוא רוצה (לדעת מה כתוב בטופס בעברית).

"י-ששש" (הלב שלי מנתר)...

היא מפנה אלי מבט שואל, ואני מציע:
"כתוב על הטופס "הוראת הקבע שלך לתשלום עבור השימוש במכשיר הנייד שלך הסתיימה. עליך ללכת לבנק בכדי לחדש אותה.""

היא מקלידה ומראה לו את התרגום לסינית.

הסיני מסיים לקרוא ומשהו בו משתנה. הוא מעט זז במקומו ונראה נינוח יותר. כבר אינו צועק. לראשונה הוא מתבונן באנשים הרבים הצופים בו ונראה מבויש. אולי אינו מרגיש בנוח עם האופן בו התנהג קודם.

הנערה ממשיכה להקליד ומגישה לו לקרוא שוב את דבריה.
אני מציץ ומעל הציורים בסינית כתוב בעברית: "האם אתה רוצה שאלמד אותך להשתמש ב "Google Translate"?  הוא קורא את הכתוב ומהנהן נמרצות "כן".

אלופה. אני לא נרגע ממנה. איזה רעיון נפלא. מאיפה היא שלפה אותו? אייך הראש שלה עובד?
כמה טוּב וחכמה נובעים ממנה.

לא רק שפתרה לו (ולכולנו) את הבעיה, אלא מבלי לעצור היא ממשיכה בדרכה ומציעה לו כלים להסתדר בישראל. אין עליה.

לפני שאני עוזב את המקום, אני רואה אותם בשולחן צידי יושבים מרוכזים ומשוחחים להם בשפתם החדשה - "Google Translate".

מורה ישראלית צעירה מלאת טוּב, חכמה, ויכולת , ותלמיד סיני מאובק ותאב למידה.

כמה טוב לעשות טוב.

לתרגומים מיטיבים מאוד,
בני

אני מצרף שוב את סרטון האמפתיה הנפלא, בו להבנתי גיבורת סיפורנו מככבת:


שתפו את חבריכם:



הצטרפו לרשימת התפוצה:


הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.


הגיבו באמצעות פייסבוק:





» בחזרה לרשימת המאמרים » לראש הדף


בני מרגליות, מחבר הספר "לאמן את הפרפר", מומחה באימון לפריצת דרך ויועץ ארגוני בכיר טלפון: 050-8939769  •   אימייל:
 
כל הזכויות שמורות לבני מרגליות © 2006-2017   •   האתר עוצב ונבנה על ידי Visit LionWays