 |
שדים ניזונים מחושך - כשאתה מוציא אותם לאור הם נעלמים |
 |
» בחזרה לרשימת המאמרים
טעמים של אימון - קצת על הקשבה
להקשיב - כמה טריוויאלית נשמעת המילה.
הניסיון מלמד אותי שבמציאות - זה לא כל כך טריוויאלי.
חשבתם פעם איך אתם מקשיבים?
מה ז'תומרת איך מקשיבים - פשוט מקשיבים, לא?
אנסה לחדד את השאלה - מה בעצם אנחנו עושים בזמן שאנחנו מקשיבים?
כשאני מקשיב אני עושה הרבה דברים:
יש לי בראש המון מחשבות: עלי ועל בן שיחי - שלעיתים, באותה עת, הוא גם המתאמן שלי.
אני חושב על דברים שמטרידים אותי, על הפגישה הקודמת שרק הסתיימה, על ה"יציקות" שמחכות לי בהמשך היום, על הקולות שנשמעים מהחדר הסמוך ועל כמה זמן נותר לסיום הפגישה?
ואיך אני מקשיב?
האם רק עם האוזניים?
ומה עם העיניים - שבולעות להן כל שביב של מידע, תזוזה והתרחשות, ומה עם התחושות הפיזיות שמתעוררות אצלנו (למשל מה קורה כשמישהו יושב קרוב מדי או רחוק מדי מאיתנו - עם איזה חוש אנחנו מקשיבים לכך?)
ומה עם חוש הריח - שמפעיל את מערכת האסוציאציות והדמיון שלנו, מבשר ומרמז על העתיד להתרחש, ובעיקר מעיד על מה שכבר התרחש בעבר?
מעניין איך אצל כל אחד מתערבל קוקטייל ההקשבות הזה?
ובן שיחנו - מעניין למה אנחנו מקשיבים אצלו?
הרי לכל אחד דרך ייחודית להעביר מסרים.
האחד מרבה להשתמש בידיו והאחר מקפיד לברור מילותיו, יש מי שמישיר מבט ואחר שזז באי נוחות במקומו.
יש המדברים גלויות ואחרים רק ברמזי רמזים.
יש מי שמאוד מודע למשמעויות - ואחר שעבורו רב הנסתר על הגלוי.
לכולם אנחנו מקשיבים - אבל כיצד?
האם הקשבה זו עשייה פעילה, ומתי היא פשוט מתקיימת אגב פעילויות אחרות שאנחנו מבצעים באותה שעה?
מעניין, כמה אנחנו מקשיבים למה שבן שיחנו "עושה" לנו: משמח, פוגע, משעמם או מדליק אותנו.
וכמה אנחנו מזהים את מה שאולי אנחנו גורמים לו, בכוונה ובעיקר בלי משים.
מתי אנחנו קשובים למטרות שלו ומתי לשלנו, איך זה מתחלף ביניהם וכיצד אנחנו מצליחים לשלב בין שני סוגי ההקשבה השונים הללו?
ובכן, כנראה שלהקשיב זה לא כל כך פשוט, אבל נראה מזמין לקחת קצת אוויר, אולי לערוך "פסק זמן" ולהתבונן בדרכים בהן אנחנו נוהגים להוציא אל הפועל את הפעילות האוטומטית והמורכבת הזאת.
טלפון: 055-9195633 • אימייל:
|
055-9195633
