עשרים שנות אימון לתוצאות יוצאות דופן כבר מהפגישה הראשונה search icon
facebook logo linkedin icon 050-8939769
   
 
שדים ניזונים מחושך - כשאתה מוציא אותם לאור הם נעלמים


» בחזרה לרשימת המאמרים

טעמים של אימון - השדון שלי ואני


מספרים על ג'וחה כי הבן הרועש שלו מנע ממנו את תנומת הצהרים האהובה עליו.
בכדי להרחיקו אמר לו: 'רוץ למרכז הכפר, יש שם אגורה - ברגע שאתה מוצא אותה היא שלך'.

אחרי רגע חשב לעצמו: 'במקום שהוא ירוויח אותה - אולי כדאי שארוץ לשם בעצמי'.

כך אני מרגיש בנוגע לשדונים.
בכל פעם אני ממציא לעצמי איזו הפחדה ואח"כ מתחיל להאמין בה.

לאחרונה הפנו אלי איש עסקים "כבד" לאימון.
כהרגלי בפגישה הראשונה אני עורך אימון הדגמה.
הוא איש חזון, כריזמטי, חריף ולוגם מכוס החיים בגדול.

מיד בהתחלה הוא שם את כל "הקלפים" על השולחן.

אני מתפעל מהתעוזה שלו ומהאנרגיה העצומה שהוא מביא בביטחון כה רב.

במהלך האימון הוא מדביק אותי בהתלהבות שלו ופתאום עולה בדעתי כי התעריף הקבוע שלי לאנשי עסקים "קטן" עליו ועל הפירות הנדירים שהוא כבר מתחיל לברוא מול עיני.

אני מקשיב לו בהתרגשות, וכל העת מתנגן אצלי צליל נוסף האומר לי כי הוא ישמח לשלם סכום גבוה בהרבה.

ואז אני מרגיש איך פיזית אני מתכווץ בכסא והקול שלי נחלש.

והוא, חד העין, נעצר רגע ושואל אותי אם קרה משהו.

אני מכחיש במבוכה ושוב התקליט חוזר על עצמו.

בסוף אימון ההדגמה אני שואל אותו איך היה לו באימון; והוא מספר לי בהתרגשות איזו חוויה מלהיבה ומעצימה הייתה לו, משחזר ביחד עימי את ההתחלות שכבר יצר במהלך האימון, ומבקש כי נשריין לנו זמן לשנים עשר השבועות הקרובים.

אני כל הזמן מוטרד מסוגיית התעריף והוא נראה לי רגוע והנושא ממש לא מעסיק אותו.

אני אומר בליבי - "עזוב - אל תהרוס כעת את הכול"; והוא כבר עם המזכירה שלו בטלפון לשריון המועדים ביומן.

ואז אני פתאום קולט כי זה לא אני אלא השדון שבתוכי.

וכי הוא זה המשמיע את קולות ההפחדה הללו - "למה להרוס את הכול", "הוא בטוח לא יסכים"; ותוך שהוא מנחה את מזכירתו בטלפון אילו פגישות להזיז וכיצד ליצור לנו אפשרויות מפגש - זה מתבהר לי:

פתאום אני קולט שהשדון שלי בעצם לטובתי.
הוא בא להגן עלי ולמנוע ממני התרסקות.
כל כוונתו לחסוך ממני את הכאב ובושת הפנים הצפויה לי.

כעת המחשבה שלי כבר חדה ופתאום אני קולט כי יש בתוכי קול נוסף.

המצפון שבי.

הוא אומר לי "ככה לא מתנהגים. אם יש לך תעריף קבוע - לך עליו. אל תנצל את זה שלא סיכמתם סכום מראש. זאת לא התנהגות אתית".

ופתאום אני מבחין בדמות נוספת בתוכי:

זו דמות מלאת חיים, מבעבעת, צבעונית, זורמת וחייכנית והיא אומרת לי - "בני - אתה ענק, תראה אילו מתנות ענקיות אתה נותן לאנשים בחיים, שיחקת אותה - תראה כמה שפע אתה יוצר במפגש אימון אחד".

אני חש הקלה בתוכי ומתבונן במתאמן.

הוא מלא אור, בוטח בעצמו ונראה לי כמו רכבת חדישה רבת עוצמה הזורמת לה בנתיבי חורש הררי ירוק הנפתח לקראתה בבוקר רענן.

פתאום אני חושב בליבי - אם הוא היה פה במקומי מה הוא היה עושה.

בבת אחת אני יודע את התשובה וחש נינוחות נעימה.
משהו שהיה מעיק - נמס בתוכי ומרגיש לי כעת בטוח מאוד.

הוא מסיים את השיחה ושואל אותי אם אני מעוניין לסגור את עניין התשלום.

אני לוקח אוויר, משפר את הישיבה ומגלה לו כי אני עומד לשתף אותו במשהו שמעולם לא עשיתי.

הוא מחייך אלי כאילו יודע מה אני עומד לומר לו.

אני משתף אותו במה שעבר עלי בדקות החולפות, ומוסיף כי משהו בהתלהבות הסוחפת שלו, ובתוצאות המלהיבות שיצר כבר באימון ההדגמה - אומרות לי כי הוא יעדיף להגדיל את הסכום. (אני המום משטף המילים שזורמות ממני וחש כי האור אינו מש מפני).

הוא מחייך בגדול ואומר "נראה שההתלהבות שלי הדביקה גם אותך". אני מחייך ומהנהן בגדול. "ובגלל זה לא היית פה בדקות האחרונות" הוא מוסיף.

המום - אני מסתכל עליו וממתין להסברים.

הוא אומר לי כי האימון היה נפלא וכי הייתי איתו בכל מילימטר שלו - כמו שטרם חווה. ולאורך כל שיחת הטלפון הוא שאל את עצמו לאן פתאום נעלמתי, ועתה כשהשלמתי לו את הסיפור - הפאזל מסתדר לו.

אני מתבונן בו הוא באמת ענק, הרי יכול היה להגיב אחרת לגמרי לגילוי הלב ולהעזה שלי.

אני הייתי בטוח שהוא עם היומן והמזכירה, ובעצם הוא לא זז מפה לרגע, וכל העת המשיך לחוש, להיות ולחוות גם את המקומות בהם אני שרוי.

אני מתבונן בו.

הוא מוציא את פנקס הצ'קים וכותב סכום עגול, גבוה משמעותית מהתעריף שלי.

שוב אני חש משהו מבעבע בתוכי ומעז לשאול אותו - מדוע דווקא סכום זה.

והוא משיב לי כי הוא רואה עצמו כבורא עולמות מרגשים - והסכום הזה נראה לו מתאים ליצירה המשותפת שלנו.

אני מאוד נרגש.

נראה לי כי תמיד פנטזתי להיות שותף לבריאת עולמות; והנה מוכנים לשלם לי ובגדול על מימוש התשוקה הזו שבתוכי.

אני מאחל לכם ימים מלאי תשוקה, העזה ופרגון לשדון שבתוככם הזקוק למעט ליטוף וחיבוק.


שתפו את חבריכם:



הצטרפו לרשימת התפוצה:


הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.


הגיבו באמצעות פייסבוק:





» בחזרה לרשימת המאמרים » לראש הדף


בני מרגליות, מחבר הספר "לאמן את הפרפר", מומחה באימון לפריצת דרך ויועץ ארגוני בכיר טלפון: 050-8939769  •   אימייל:
 
כל הזכויות שמורות לבני מרגליות © 2006-2017   •   האתר עוצב ונבנה על ידי Visit LionWays