עשרים שנות אימון לתוצאות יוצאות דופן כבר מהפגישה הראשונה search icon
facebook logo linkedin icon 050-8939769
   
 
שדים ניזונים מחושך - כשאתה מוציא אותם לאור הם נעלמים


» בחזרה לרשימת המאמרים

מיתוג ריחני מאוד


בילדותי היו לי מספר כלבים.

לרוב נהניתי עמם.

עם זאת אני נושא עימי גם מספר זיכרונות פחות נעימים.

אחד מהם הוא האירוע בו אני מטייל עם כלבִּי ברחוב,

לפתע הוא מגלה בהתלהבות צואה ריחנית של כלב אחר, ומלא התרגשות הוא מתפלש ב"דבר הזה" עוד ועוד כשבכל פעם הוא מריח מחדש את האוצר שנקרה בדרכו.

(האם גם לכם יצא לחוות אירוע עסיסי זה?)

ואם לא הייתי מספיק זריז למנוע את ההתרחשות, היה עלי לשאת בכל רצף התוצאות של החוויה הריחנית והכה מרגשת.

ומדוע אני מספר לכם זאת?

כי לפני מספר ימים, אחרי שנים רבות זכיתי בהסבר לתופעה.

ג'קי לוי, בדבריו המאירים "על כלבים ומותגים" מביא את דברי המומחה שלו (אודות כלבתו "אוליביה"):

..."לא דיכאון ולא סיגופים", אמר המומחה. "ותפסיקו להשליך עליה את התפיסות האנושיות שלכם. בדיוק הפוך. אל תשכחו שעולם המושגים הכלבי הוא עולם של ריחות..."

"כן. אתה חייב להבין, עבורה זה בכלל לא שאלה של סירחון או צחנה. היא מצאה ככל הנראה משהו שכלב גדול וחזק השאיר אחריו. מישהו שקוראים לו 'אוזי' או 'קילר' או 'רמבו', לא שיש לי משהו נגד 'אוליביה', כן?!

ברגע שהיא נמרחת בזה, היא משדרת לסביבה הכלבית שהיא עצמה חתיכת רוטוויילר מטיל אימה".

רגע, חשבתי לעצמי. מה אתה ממהר כל כך לעקם את האף? הכלבה בסך הכל מנסה למתג את עצמה. אז היא מתמרחת בצואת רוטוויילרים, מותג חזק מאוד בשוק הכלבי".

בעקבות דברי ג'קי והמומחה נפל לי האסימון:

האם אנחנו מורחים ומתיזים על עצמנו ריחות וניחוחות מסיבות אחרות מאשר "אוליביה"?

והאם בשונה מהטווס, איננו נעזרים במגוון אמצעים - האמורים לשדרג את מראנו ומיתוגנו בעיני עצמנו ובעיני הסובבים אותנו?

מה שעוד התחדד לי' היא העובדה שהחוויה החושית שלנו מאוד אינדיבידואלית:

מה שעבור האחד מהווה "שנמוך מעורר פלצות", מהווה עבור האחר "שדרוג מענג עד בלי די".

(כל שנותר לי זה להחליט בכל פעם, האם אני נכנס ל"ראש של כלב", או נשאר בן אדם "רגיל".)

ופתאום, אחרי מליון שנים, התנהגות כלבָי סוף סוף נראתה לי מובנת ואפילו די "אנושית".

הזיכרונות הלא נעימים התרככו מעט עבורי, ולרגע מצאתי עצמי אף מחייך.

תודה לג'קי לוי, למומחה ולאוליביה שסגרו לי את הפינה הריחנית הזו.

לחוויות מיטיבות מאוד,
בני


שתפו את חבריכם:



הצטרפו לרשימת התפוצה:


הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.


הגיבו באמצעות פייסבוק:





» בחזרה לרשימת המאמרים » לראש הדף


בני מרגליות, מחבר הספר "לאמן את הפרפר", מומחה באימון לפריצת דרך ויועץ ארגוני בכיר טלפון: 050-8939769  •   אימייל:
 
כל הזכויות שמורות לבני מרגליות © 2006-2017   •   האתר עוצב ונבנה על ידי Visit LionWays