בני צהרים טובים !

"בני צהרים טובים,

מדברת צפרירית מארגון צפרירים לנשמה לגוף ולבריכה.

אנחנו מתקשרים אליך כיוון שאתה לקוח שלנו ובעבר כבר רכשת אצלנו שני צפרירים במחיר של אחד.

עלית אצלנו בהגרלה ולמזלך היום תוכל לקבל את מערכת הצפרירים החדשה שלנו שתשפר את איכות חייך ללא היכר.

מהיום תוכל לרוץ עם זה, לישון עם זה ולחלום על זה.

אנחנו שמחים להעניק לך את האפשרות לרכוש זאת במחיר מבצע גם לבני משפחתך ולמיטב חבריך - עליהם תוכל להמליץ לנו ואנו כמובן נפתיע אותם בשמך (כך שהם לא יפסיקו להודות לך בהמשך חייהם...)"

מי מאיתנו לא מקבל אי אילו טלפונים כאלו ביום?

ומה אתם עושים עם זה?

לעיתים אני מנתק מיד, לעיתים אני מחכה עד סוף המשפט הראשון.

לעיתים אני מספר להם כי בעצמי אני מוכר "צפרירים" במחיר נוח בהרבה ומבקש כי יסבירו לי כיצד הגיעו לעלות כה גבוהה.

אתמול התקשרה אלי צפרירית נוספת.

מדדתי על השעון בחדר עבודתי 27 שניות בהן היא שדרה ללא עצירה וכמובן שללא נשימה.

בנשימה הראשונה שלקחה אמרתי לה כי התנהגותה מרשימה בעיני. ברגע הראשון היא לא הבינה אותי.

סיפרתי לה כי בכל יום, אני מקבל טלפון מצפריריות רבות ומעולם לא הייתה מישהי שהצליחה לשדר כל כך הרבה זמן בלא לקחת נשימה.

ראיתי (שמעתי) כי היא מקשיבה ובררתי איתה - האם הדבר אינו קשה.

צפרירית הודתה בפני כי "זה קשה אבל מתרגלים".

שאלתי אותה "לְמה מתרגלים?" והיא השיבה כי "לרוב - האנשים חסרי סבלנות ולא אוהבים שמנג'סים להם ומנתקים, אבל למדתי להתעלם מכך".

השבתי לה כי דבריה מעוררי חשיבה, ובהחלט זו סיטואציה לא נעימה.

בשלב הזה צפרירית שאלה אותי - האם אני פסיכולוג.

הבטחתי לה כי מיד אשיב לה על כך וביררתי כיצד "ידעה" שאני פסיכולוג. השיבה לי כי אני "שואל שאלות וגם יש לך קול של פסיכולוג כזה".

הסתקרנתי - האם לדעתה, באם היא תשלב יותר שאלות בדבריה - זה יכול להגדיל את המכירות?

צפרירית השיבה לי בגילוי לב כי אינה יודעת, כי היא פועלת על פי ההוראות שקבלה. וכי נראה לה שאם תשאל שאלות זה יבזבז זמן וכי עליה להספיק להתקשר להרבה אנשים...

חשבתי בליבי כי באם צפרירית תשאל שאלות, זה גם יכול לפגוע באימוני עצירת הנשימה שלה ל-27 שניות רצופות; וכי הדבר האחרון שאני רוצה הוא לפגום בסיכויי כניסתה לספר השיאים של גינס - בתחום מומחיותה זה.

לפני הניתוק בקשתי את רשותה לשאלה נוספת וצפרירית הסבלנית נעתרה:

שאלתי אותה - מה לטעמה גורם לאדם לרצות לקנות.

במענה לדברי - היא ספרה לי כי הבעיה היא שהרוב מנתקים לפני שהיא מספיקה לסיים להציג את המידע החשוב שלה.

השבתי לה כי באמת זו בעיה גדולה וכי אני משוכנע כי המאמץ הרב שהיא משקיעה, מול חוסר הסבלנות של האנשים המנתקים יוצר תחושה של תסכול גדול.

צפרירית הסבלנית התנצלה כי יש לה עוד המון שיחות לעשות וכי עליה לסיים, ואני כמובן איחלתי לה הצלחה רבה...

תוך כדי הקלדה, אני נזכר עתה באירוע מילדותי הצעירה - אני יושב בכסא של ליד שולחן האוכל בביתנו דאז - ואימי מנסה לגרום לי לאכול דג אותו אני מסרב בכל תוקף לאכול.

אני זוכר עצמי חשוק שיניים ושפתיים - מניע את ראשי לצדדים ולא מאפשר בשום פנים למזלג להתקרב אל שפתי - עד שלבסוף לדאבון ליבה, אימי מוותרת על מאמציה ועל רצונה לשקם את מימדי גופי וחוסני הצנומים (מדי לטעמה באותה עת).

אין לי ספק כי אימי רצתה את טובתי, אך הייתה בפוזיציה כי היא היודעת מה טוב לי ומכריחה אותי לאכול למרות התנגדותי.

אני מניח כי אם הייתה סבלנית יותר וסקרנית לגבי מה שקורה לי ולגבי המאכלים האפשריים מבחינתי- די מהר הייתה מבינה כי ריח הדגים מגעיל אותי וכי אולי אני בכלל מעדיף לאכול צפרירים מזילי ריר שאולי אף יגרמו לי לבקש תוספת של "עוד".

לצפרירים משמחים במיוחד,
בני

אני מצרף קישור לפוסטים קודמים בהקשרים מעט דומים:
מראת המכירות
איזו מהממת את! שיואוו !!!

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: