לשנות חיים !

נניח שיש לכם שכנים משכילים והבן שלהם - המתקשה בלימודים, והנמנע ממבחנים עומד לפני בחינת הבגרות הראשונה בחייו.

בעידודם הרב של הוריו - הוא משקיע ומתאמץ במיוחד; בחיל ורעדה ניגש לבחינה וגם בה הוא נותן את הלב והנשמה.

למרות אי הבנת חלק מהשאלות ורצונו להימנע מהכאב, מההשפלה ומבושת אי הידיעה; הוא מכריח את עצמו להישאר עד סופה ולהצליח ככל יכולתו.

בסיום הבחינה הוא שומע את הפתרונות שהמורה מקריא - ומבין שהוא נכשל.

כשהוא חוזר לביתו, הוא פורץ בבכי, מטיח את התיק ברצפה וצועק:

"ידעתי שזה יקרה, הלך לי חרה, לא ידעתי כלום, אני כשלון מוחלט !"

הלב הכואב של הוריו מתנפץ לאלפי רסיסים, המחנק בגרון משתק אותם, בא להם לבכות ביחד איתו. תחושת חוסר האונים ממלאה כל סנטימטר בנשמתם.

הם מבינים שעליהם לאסוף את עצמם ולסייע לו ואינם יודעים כיצד.

האם יש דרך בה יוכלו לנחם אותו ולהושיט מזור לכאביו, לליבו המדמם ולדימויו העצמי המרוסק?

ואולי עליהם להשלים עם התסכול והסבל, לנשוך שפתיים להיזכר כי הזמן מרפא, ולקוות כי כל יום שיחלוף - ייטיב עימו, עם ייסוריו ופצעיו.

ומה יקרה, אם הם ייקחו אוויר, ישנו הארד דיסק ויפעלו אחרת? אם במקום לנסות להרגיע הם יעשו משהו אחר לחלוטין, משהו שישנה את הפרשנות, את החוויה, את הדימוי העצמי, את הנרטיב ואולי אף יותר מכך?

לדוגמה, אולי - אחרי שיביעו אמפתיה למצבו, יחבקו אותו ואת פצעיו המדממים - הם יזהו ויוקירו את הערכים הפעילים שבהתנהגותו.

כלומר - הם ייגלו, ישיימו, יכריזו ויפנו את תשומת ליבו לכך ש:

לראשונה - חרף כל הקשיים שחווה, הוא עשה דברים שמעולם לא העז לפני כן.
גילה דבקות בלימודים, פעל בנחישות רבה למרות מגוון של קשיים, העז להתבונן לפחד בעיניים, לבקש עזרה ולהתמודד במצבים שבעבר ויתר.

למרות שלא ידע, לא נכנע ובהחלטיות דבק בבחינה עד סופה, ורק אחר כך - יצא מהכיתה.

בסיום הם יכולים למתג את המסר, ולציין שהתנהגויות כאלו מוצאים אצל אלופים, וכי אין להם ספק שאם ימשיך כך לאורך זמן - הישגיו ותוצאותיו ישתפרו משמעותית...

מה דעתכם על אפשרות תגובה זו?

הרעיון הוא שאם אנחנו (כהורים, כאנשי מקצוע, כמנהלים, כמורים ואף כחברים) ממשיכים בדבקות להפנות את תשומת הלב לערכים הפעילים של הסובבים אותנו, משהו משתנה בחיווט שבראשם.

הם מתחילים לראות עצמם באופן אחר. מגלים בתוכם איברים, יכולות ותעצומות שלא הכירו לפני כן.

הסיפור שהם מספרים לעצמם מתחלף, המערכת הפרשנית בנוגע לאתגרים שלפניהם ולחוויית ההתמודדות עמם עוברת מהפך ובמקום לראות עצמם כלוזרים, מתאפשר להם לגלות היבטים ווינריים בהתנהגותם ובעצמם.

כשמתמידים בכך - בעצם יוצרים חיים חדשים; משכתבים אותם מחדש וחווים אותם אחרת לגמרי.

איזה כייף שלפעמים ניתן ליצור חיים.

לחיים !

(אגב, "הבן של השכנים" - מטפורי בלבד. כמובן שהוא יכול להיות מתאמן, כפיף, חבר ואולי אפילו - אנחנו בעצמנו...)

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: